חוסר אונים 

חוסר אונים
מבריח כינים
שם בפיאות מילים
מנקה פרורים
מתקין תלאים על כל החורים
מותח פנים
משמיד תולעים
מחזק שרירים
גם מבחוץ וגם מבפנים
והרבה פעמים
מחוסר אונים
נהיים ממש אבל ממש חזקים…

עד דלא ידע

עד דלא ידע

אושר עד

Снова мысли мои невпопад

צל

Сомненья опять не ясна

Прорастает в сердце сосна

שורשים

Легонько шуршим

Только всё никак не решим

И

אני

Молчат в тишине

Тает, в наступающем дне

Замирая, тихий рассвет

Боли больше, кажется, нет

לפעמים אני פשוט לא מסוגלת לבחור שפה. ולא מסוגלת להתעלם מזה שבצליל יש כמה משמעויות. אז זו היא דוגמה לכך. 

צל זו מטרה ברוסית

שורשים – מרשרשים (גוף ראשון רבים)

אני זה באופן הכי פרדוקסלי – הם…

וצירוף מילים כל כך מוכר ומשמח בשפה העברית  "עד דלא ידע" ניתן לתרגם לעברית כ"הגיהנום הוא עניינו/תוצרו של הרעל"

אושר עד יישמע לאוזן רוסית כשילוב של צרפתית ורוסית בכלל, שפנייה לגהינום: "גהנום, יקירי" – Cherre שזה היה מקובל פעם בקרב אנשי אצולה דורת רוסית ברחבי האימפריה…

הקישור ללייב בעמוד הפייסבוק שלי כאן

ייחור

יִחוּר

 

אֲנִי יִחוּר בַּת יִחוּר,

שְׁתוּלָה בַּת שְׁתוּלִים,

נֶעֱקֶרֶת בַּת נֶעֱקָרִים.

בְּצֵל ה',

תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

בָּעוֹלָמוֹת.

הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלִּי זוֹכְרִים חוֹלוֹת קָרִים, רִשְׁרוּשׁ גַּלִּים וָטַעַם שֶׁל פִּטְרִיּוֹת קְטוּמוֹת, "הַפִּטְרִיּוֹת שֶׁל יְהוּדִים" – כָּךְ הָיוּ קוֹרְאִים לָהֶם.

תָּמִיד גְּדֵלוֹת בְּמִשְׁפָּחוֹת גְּדוֹלוֹת. תָּמִיד מִתְחַבְּאוֹת תַּחַת טַחַב. תָּמִיד טְהוֹרוֹת, אֵין הַתּוֹלָעִים מְפַגְּעִים בָּהֶן. רַק צַיָּדֵי הַפִּטְרִיּוֹת.

אֲנִי יִחוּר שָׁתוּל בְּאֶרֶץ זָבַת סִילָאן וְחָלָב עִזִּים, אֶרֶץ – לְלֹא גְּלוּטֶן, אוֹרְגָּנִית, הִיפּוֹאָלֶרְגֶּנִית, גַּם כְּשֵׁרָה לְפֶסַח לִפְעָמִים, מְקַבֶּלֶת אֶת כָּל מִי שֶׁיַחְזִיק מַסְפִּיק חָזָק וְיִהְיֶה צָמֵא. אֶת כָּל מִי שֶׁיִּשְׁאַב מַיִם מִמַּעֲמַקִּים. אֶת כָּל מִי שֶׁיַּשְׁקֶה חֲצֵרוֹת.

מִגְדַּל הַשֵּׁן מֵגֵן עַל הַמַּשְׁקוֹף וּמַשְׁקִיף עַל הַחוֹמָה וַאֲנִי שְׁתוּלָה בַּגַּן וּנְעוּלָה עַל הַמָּקוֹם, וּפְתוּחָה לְכָל הָרוּחוֹת.

הַשֵּׁדִים נָסוֹגוּ.

שְׂרֵפוֹת הַסְּתָיו דִּשְׁנוּ אֶת אַדְמָתִי וְהַשָּׁרָשִׁים שֶׁלִּי מִתְחַזְּקִים.

כּוֹחַ הָאָבִיב בִּלְתִּי נִסְבָּל וַאֲנִי פּוֹרֶצֶת.

כִּמְעַט נֶגֶד רָצוֹן.

מִתּוֹך חֲזוֹן.

בִּירוּשָׁלַיִם

אֲנִי

יִחוּר

שָׁתוּל

בֶּחָצֵר

וְהָאָבִיב הִגִּיעַ.

תמונה: אירה אילן. אביב בגן סאקר. צילום במצלמת "זניט" פגומה על פילם פג תוקף, ירושלים, תש"ע

טקסט: אירה אילן. ירושלים. תשע"ז. (עריכה – נתי בית)

©Elan Project